<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רס"א</h1>
<h2>דף לח.</h2>
[שבת פ"ד ע"ב] רבא אמר מהכא וכל כלי פתוח אשר אין צמיד וכו' הא יש צמיד פתיל עליו טהור מי לא עסקי' דיחדינהו לאשתו נדה וקאמ' רחמנא טהור. קשיא לי על פירוש רבותינו דבכל ענינים טהור הא דאמרי' בפר' קמא דנדה [ו' ע"א] מה היא מטמאה אוכלין ומשקין וכלי חרס המוקף צמיד פתיל בהיסט ועוד דאמרי בהניזקין [גיטין ס"א ע"ב] חיישינן שמא תסיטנן אשתו נדה גבי כלי חרס המוקף צמיד פתיל. ונר' לי דהאי טהור מטומאה הבאה לו מפתחו צמיד פתיל מצילו דהוי דבר שאינו מקבל טומאה חוצץ ומציל דכלי פתוח דייק. אבל טומאת היסט מתורת מגע איתרבאי כדאמרי' אי זהו מגעו שהוא ככולו הוי אומר זה הסיטו ומשום צמיד פתיל לא מהני ליה אלא לטומאת פתחו. תדע דנגיעת גבו טהורה והיסט גבו טמא דמסיטו כנתון בתוכו חשבינן [ליה ואם] השרץ בתוך צמיד פתיל טמא. וא"ת היכא דיחדינהו לאשתו נדה מאי שנא מכופת דאמרי' אם ייחדה לישיבה טמאה. תריץ גבי כופת אמרי' כששימש מעשה עץ שימש דחזי למיזגא עליה ולא מיעטיה קרא בהדיא אלא דאינו נעשה אב הטומאה אבל [כלי] חרס לא חזי למיזגא כולי האי ועוד דמיעט רחמנא בהדיא כל שאין לו תוך ועוד דכת' בהדיא (אין) אם צמיד פתיל עליו טהור.
